הסיפור שלי
"החיים הם מה שקורה לנו - בזמן שאנחנו עוסקים - בתכנון תכניות אחרות" - "ג'ון לנון"
בשנת 1997 בהיותי תלמיד תיכון קיבלתי הצעה שבהחלט היה אפשר לסרב לב.
חברה לספסל הלימודים, נערה בשם גילי {שלימים תהייה לי כאחות}
הציעה לי להצטרף אליה ולהדריך ביחד אתה קבוצה בקן של הנוער העובד והלומד בקריית חיים.
בהתחלה סירבתי כי בכל זאת הייתי נער ממש בישן ובכלל מה לי ולהדרכה
אבל אחרי קצת לחץ ושכנועים נהניתי לאתגר והפכתי לראשונה בחיי למדריך
כשהתחלתי להדריך לא חשבתי שאצליח לסיים את השנה,
לא חשבתי שאמשיך עוד שנה ואשמש כרכז שכבה צעירה,
לא חשבתי שאצא לשנת שירות ויהיה קומונר,
לא חשבתי שהתגייס לגרעין נח"ל ואקים ביחד עם חברי מועדון נוער ביפו,
לא חשבתי שלאחר השחרור ארכז אזור בתנועה שבה גדלתי,
לא חשבתי שאכתוב והנחה סמינרים בארגונים חברתיים,
ובטח שלא חשבתי שאקדיש את כל חיי הבוגרים לעשייה חינוכית ולפיתוח מערכי ההדרכה.
אבל כמו שלנון אמר החיים יכולים להפתיע
וההחלטה ללכת על הצעה של גילי שינתה ללא כל ספק את מסלול חיי.
אותה שנת הדרכה הפכה אותי מנער סגור לאדם פתוח,
היא גרמה לי להתעניין הרבה יותר בנעשה מסביבי, ללמוד ולפתח כישורים חדשים,
היא דרשה ממני להיות אדם טוב יותר, כך שאוכל לשמש כמודל ראוי לחיקוי בעבור החניכות והחניכים,
ובעיקר היא גרמה לי להבין שאצלי החיבור בין כישרון לתשוקה בה לידי ביטוי ביצירה חינוכית,
ברצון להשפיע על בני אדם ועל המציאות שבתוכה אני חיי.
לכן כבר שנים שאני מסתובב בחברה הישראלית ונפגש עם כל חלקיה,
העשייה שלי תמיד עברה מפה לאוזן מכיוון שתמיד זה הרגיש לי מוזר לכתוב על עצמי,
אבל שוב כמו בשנת 1997 אחרי קצת לחץ ושכנועים יצרתי בעבורכם את האתר הזה
אז תרגישו חופשי לשוטט בו ואולי גם אנחנו עוד נוכל לשתף פעולה .